לגעת בלב

על התחום הרגשי מדברים רבות בשנים האחרונות, היכולת שלנו המבוגרים, לעמוד על התחושות והמחשבות ולייצר תהליכים שיובילו לשיתוף ושיח מקדם עם ילדנו היא יכולת מתפתחת ונלמדת. בשגרה, אירועי היומיום מחייבים אותנו לתגובה והתנהלות אבל האם אנחנו יודעים לעצור לרגע ולברר את התחושות שלנו ולהשתמש במשאבים שיש לנו כדי לייצר תהליכים של חיזוק החוסן האישי של עצמנו? עוד לפני  וחשוב לא פחות לאפשר ולקבל את התחושות של כעס, עלבון, חרדה וחוסר אונים.

בשלב ראשון – כוונות הלב, רק אחרי שביררנו את התחושות שלנו (כדי שנוכל להבחין בינם ובין מה שאנחנו חושבים על ילדנו), נעבור לשלב השני.

בשלב השני – התבוננות והקשבה, אין צורך עכשיו לשבת לשיחות בירור עם הילדים (זה מתיש אותם וגם אותנו), רואים ושומעים היטב את מה שהם מרגישים, כך תלמדו באופן טבעי מדוייק על תחושותיהם.

יש לשים לב בין מה שנשמע או נראה לבין הפרשנויות שאנחנו נותנים לסיטואציה. בשלב הזה ננסה לברר לעצמנו האם התחושות שלנו משתלטות על הפרשנות של הסיטואציה. עלינו לשאול הרבה שאלות שמתחילות ב"יכול להיות ש…."

בשלב האחרון – חכמת המעשה, עידן הקורונה פותח בפנינו ערוצי התמודדות חדשים, הזדמנויות חדשות ומרחבי עשייה חדשים.

גם אצל הילדים תחושות של כעס, חרדה וחוסר אונים הן תחושות לגיטימיות ואף בריאות, במצב שאליו נקלענו.

הנגשת מידע ברמת הילד, תוך שימוש במונחים מן השגרה והמוכר שישים את המבוגר בעל הסמכות כמקור מהימן, יקל מאוד וישמור על תפקוד שגרתי של הילדים.

הגדרת זמן פעילות משותפת עם הילדים במטרה לבסס ולחזק את הקשר עם הדמות המשמעותית של הילד. אל תעשו שום דבר מאולץ! זה ניכר הילדים שלנו הם הסנסורים הכי טובים שיש.

קשרים… קשרים… קשרים… שימרו על קשרים עם משפחה וחברים, כמעט כמו בשגרה. הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת גם לנו ובטח לילדנו לשמור על חיי החברה שלהם. זוכרים את הנושא המסכים? אז חיי החברה שייכים למרחב שעבר מהמרחב הפיזי למרחב הוירטואלי.

כל אחד מאיתנו זקוק למגדלור וכל אחד מאיתנו הוא מגדלור בעבור האחר. הקשר בין הורים וילדים הוא קשר ייחודי בו גם ההורים וגם הילדים מהווים מגדלור אחד לשני ולכן זהו הקשר החזק ביותר שמאפשר חיזוק ויצירת החוסן האישי.

ישנם גורמים נוספים שבתקופה מורכבת יכולים לתת מענה ולאפשר את חיזוק החוסן האישי ויכולת ההתמודדות עם אתגרים כמו לדוגמה הקשר עם הצוות החינוכי וההכלה במערכת החינוך, מערכות התמיכה המוניציפליות והמערך הטיפולי הפרטי הנרחב.

כמאמנת אישית בתחום החינוך אני מאמינה ביכולת שלנו, עולם המבוגרים, לפרוס את המשאבים ולאתר את ערוצי הגישה הייחודיים לכל ילד. אני מזמינה אתכם ההורים להתנסות באימון אישי ממוקד בתקופה של אי וודאות, ליצור את גן העדן המיוחד שלכם.  

לסיכום בקצרה:

שלושת העקרונות של דיאלוג אימוני יסייעו לנו בשלב הבחינה ומתן המענה הנדרש בתחום הרגשי גם לנו וגם לידנו:

עקרונות לשגרה בטוחה:

אשמח לשמוע את דעתכם על המאמר, אתם מוזמנים להגיב בתחתית העמוד.

דילוג לתוכן