להיות הורים בעידן הקורונה – מפגש ראשון

להיות הורים בעידן הקורונה, אני בוחרת לפתוח בשאלה הראשונה והמעניינת (כי אנחנו חברה של DOING ופחות של BEING) מה תפקידנו ההורים? אחלק את ההתייחסות שלי לשלושה שלבים:

השלב הכללי – היום, כולל התייחסות למסכים וקבלת כלים אימוניים.

והשלב הרגשי – מחר, יום שני.

השלב הלימודי – גם היום אגע באופן כללי בנושא, ביום שלישי בהרחבה.

תקופה חדשה, אתגרים חדשים וגם יתרונות יש לא מעט. אז, כמו שכבר כתבתי, זמן ה- Money Time של מערכת החינוך להוכיח ולהוביל את מימוש כל ההכנות שנערכו לרגע הזה, לשמחתי אפשר כבר לראות את ניצני הלמידה מרחוק בבתי הספר, הן היסודיים והן בעל-יסודי ולכן, גם בעידן של למידה מרחוק, עלינו ההורים להמשיך ולהיות הורים ולא להחליף את המורים.  חשוב לתמוך ולסייע ולקדם את הלמידה מרחוק ואת הקשר עם הצוות החינוכי בהתאם להנחיות שמופצות ע"י כל בית ספר (בזה נעסוק ביום שלישי). מנהלי בתי הספר אחראים לצרכים הפדגוגיים, אל תחליפו אותם! לכם ההורים יש את האתגרים האחרים ובוודאי בעידן החדש.

ועכשיו אני קוראת לכולם להתרווח לרגע על הספה, לנשום שלוש נשימות עמוקות, לקחת דף וכלי כתיבה ו…לצאת לדרך חדשה. כן, כן אנחנו בעידן חדש, לפחות עד שיחזור עידן השגרה ואני מאחלת לכולנו שנחזור מחופשת הפסח לשגרה המוכרת.

בשלב ראשון נתחיל בחשיבה על 2-3 מטרות שחשובות לנו כהורים, כמשפחה, אותן נרצה לקדם בעידן החדש. הבידוד שנכפה עלינו מחייב התייחסות חדשה להגדרות של זמן משפחה, קשרים ויחסים ומסגרת של שגרה. דוגמאות למטרות:

  • אחריות אישית
  • שיתוף ושותפות
  • חיזוק הקשרים
  • היכרות עם עולמות התוכן של כל אחד מבני המשפחה                        ועוד…

בשלב השני, שלא נוותר עליו כי זו הטעות הנפוצה ביותר בניהול עצמינו במסגרת הזמן, שלב התכנון. הורים – אחרי שהגדרנו את המטרות שחשובות לנו כהורים, חשוב ששלב תכנון הפעולות ייעשה בשיתוף כלל המשפחה לרבות הילדים, גם אם הם צעירים, אפילו בני שש בכיתה א'.

בתכנון השבועי נקבע:

* פעולות שנשמרות מהשגרה (המשכיות), כמו טקסי שינה, כללי הבית וזמנים לארוחות, אומנם אין מסגרת בית ספרית אבל המחזור היומי של הגוף צריך להישמר.

* פעולות שיטפחו את המטרות אותן קבענו כבר בשלב הראשון. יש להתייחס לכל אחד מבני המשפחה באופן אישי, בהתאם לצרכים והיכולות של כל אחד.

חשוב מאד להבין את מקומם של המסכים במסגרת הזמן בעידן החדש, המרחב הוירטואלי הפך כבר מזמן למרחב שמשלב בתוכו מרחבים פיזיים מוכרים כמו, זמן חברים, קניות, לימודים וגם למטרות של פנאי ומשחק, השילוב החדש של כלל המרחבים מחייב משכי שימוש ארוכים יותר מבעבר, אין באמור לומר שעל הילדים "לחיות" מול המסך אבל עלינו להבין את המשמעות של המסך בעבור ילדינו (וגם בעבורנו). אם בעבר נהגו הילדים להיות במרחב החברתי, במשחק בחצר הבית משעה 16:00-19:00, שעות אלו נכנסו עלינו הביתה, למסך. בעידן שנכפה עלינו נלמד גם לשנות את המרחב הלימודי ממרחב פיזי (בכל יום הולכים לבי"ס) למרחב וירטואלי. הצוות החינוכי ייקבע את היקף השימוש במרחב הוירטואלי לצורכי למידה בהתאם להנחיות שיפיצו לתלמידים ולהורים.

לעומת זאת אם בעבר נהגו ללכת לתנועת נוער (או כל חוג אחר), עדיין המרחבים הללו נשארו פיזיים ועלינו ההורים לקבוע את השילוב בין המרחבים שנשארו פיזיים לאלו שעשו העברה למרחב הוירטואלי.

דוגמה לפעולות מקדמות מטרה של אחריות אישית: חשוב שניתן את הדעת לצרכים החדשים שנוצרו בעידן החדש וניתן להם מענה תוך הרחבת תחומי אחריותו של כל אחד מבני המשפחה. העידן החדש פותח בפנינו הזדמנות חדשה של מתן אמון והרחבת תחומי הפעולה של כל אחד מבני המשפחה. ההתייחסות לצרכים תחזק את הקשרים בין בני הבית ותלמד, אותנו ההורים, את עוצמתם של הקשרים בבית. ככל שנדייק יותר בפעולות, כך נצליח להשיג את המטרה.

חשוב ביותר, קיבלתם החלטה, נקבע תכנון, הקפידו לממש אותו ולכתוב לעצמכם הארות לשבוע הבא. לדוגמה אם קבעתם שהבן הצעיר אחראי על המשחק המשפחתי בשעת הערב וגיליתם שהבן מגיע למשחק עייף וחסר אנרגיה, בתכנון הבא ניתן לקבוע את שעת המשחק להפסקת הצהריים, גם אם לא כל בני המשפחה נמצאים בבית בשעה זו. מזכירה… המטרה היא אחריות ולכן, עצם מימוש המשימה האישית ויצירת תחושת הצלחה, היא העיקר.

סיכום קצר:

ניתן לשאול שאלות אישיות ו/או בקשות בנושא זה או בכל נושא אחר דרך צור קשר בעמוד הבית

דילוג לתוכן